​​

​כיצד מייצרים שותפויות בין-מגזריות: מתיאום טכני לעבודה מערכתית מבוססת אמון

​

בעשורים האחרונים, וביתר שאת בשנים

האחרונות, ארגונים ציבוריים, חברתיים

וקהילתיים מבינים שלא ניתן להתמודד עם

אתגרים מורכבים – חינוך, רווחה, בריאות,

תעסוקה, בריאות נפש – באמצעות מגזר אחד

בלבד. המציאות של ילדים, צעירים ומשפחות

מושפעת ממערכות רבות הפועלות במקביל,

ולעיתים ללא תיאום. 

שותפות בתוך המגזר החברתי ושותפויות בין-מגזריות איננה רק “עבודה משותפת”, אלא תהליך עמוק של יישור, קוהרנטיות ושיתוף פעולה בין ארגונים סביב חזון ומטרה משותפים.

​

​​​​לפניכם שמונה כללי אצבע לקיום שותפויות:

1. הגדירו מטרה משותפת וברורה - ודאו שכל הצדדים מסכימים על חזון ותוצאה רצויה. 

2. בנו אמון על בסיס שקיפות והגינות - שתפו מידע רלבנטי, היו ברורים לגבי האינטרסים 

​3. הבטיחו תועלת הדדית לכל צד - כל שותף חייב לדעת מה הוא מקבל ומה הערך שהוא תורם​

4. מפו משאבים ונצלו גיוון - כל צד מביא לא רק כסף, אלא גם ידע, קשרים, כוח אדם... תנו לזה מקום 

5. קבעו מנגנוני ניהול וקבלת החלטות מוסכמים - מי מחליט על מה? איך מקבלים החלטות?

6. היו מוכנים להתמודד עם קונפליקטים - קבעו מראש כיצד לדבר על הקונפליקטים שיגיעו בדרך, והם יגיעו 

7. השקיעו בתקשורת רצופה ומכובדת - קבעו שגרות של פגישות וערוצי תקשורת, שתפו עדכונים, הצלחות ואתגרים בזמן אמת 

6. תכננו לטווח ארוך - וגם לסיום מכובד - הגדירו מראש איך מרחיבים את השותפות במקרה של הצלחה, ואיך מסיימים במידת הצורך, תוך שמירה על כבוד ותוצרים משותפים.